אני מאמין באיזון שבין המוכר לחדש ובין הטוב לנכון. במופעים גדולים יש לשלב בין ה״מעוף המוזיקלי״ של האמנים/מבצעים לבין האוזן של קהל היעד. ללא פשרות על איכות וללא פגיעה באמנות. איכותו של העיבוד המוזיקלי נמדדת ביכולת להוציאו לפועל באופן מיטבי על פי התנאים בשטח. יש עיבודים שתמיד נשמעים טוב, עם נגנים טובים או טובים פחות. ויש כאלה שמתאימים למקצועניים או לתלמידים בלבד. על העיבוד להיות מלבד איכותי מבחינה מוזיקלית( ולעמוד בתנאי העיבוד האמנותי), תואם את יכולות הנגנים, ציפיות המזמינים והסיטואציה כולל קהל. לא תמיד צריך להתחשב בקהל או בנגנים אבל ברוב המקרים, בעיקר במופעים, זה יכול לעזור. בכל מקרה מבחן התוצאה הוא שחשוב.
כשאומרים ״עיבוד מוזיקלי״ למה מתכוונים?
במוזיקה קלה עיבוד יכול להיות רעיון פשוט, הובלה של הדינאמיקה, עצירה, חזרה וכד׳. שילוב אלמנטים שלעיתים עולים מתוך נגינה, בזמן אמת. אפילו באופן מאולתר. מעבד מקצועי יודע לקחת רעיונות שכאלה ולשים עליהם את הזרקור, לפתח אותם נכון ולכתוב, או ללמד, או להקליט כך שיהיה ניתן לחזור עליהם.
כשאני אומר ״עיבוד מוזיקלי״ למה אני מתכוון?
מתחילים בחשיבה: כיצד לגשת לעיבוד? אלו תכנים ומוטיבים יש בשיר או יצירה שרוצים לעבד? להתחשב במילים? האם יש עיבודים קיימים ומה יש בהם? רוצים לתת משמעות חדשה? לשפר את הקיים? כיצד לפתח את הרעיונות? למה מיועד העיבוד? מהן מטרותיו, אלו אפשרויות קיימות (כלי ונגנים למשל)? בדרך לכתיבת העיבוד יש החלטות חשובות המשפיעות על התותר הסופי. המשמעותית ביותר היא האם הוא בר ביצוע באופן ראוי?
מה הופך עיבוד לאמנותי? שילוב מאוזן של הנושאים הבאים:
מיצוי ההרמוניה, צבעים חלופיים שידרוג/העצמת ההמוניה הקיימת
פיתוח רעיונות מלודיים שימוש קווים מלודים, בקונטרפונקט וניגודים
שילוב מקצבים חדשים לצורך העצמה וחידוש
שימוש במבנים וצורת מוזיקליות ארגון רעיונות בצורה מוזיקלית
במסגרת עבודתי כמעבד מוזקלי בסדרת ערבי הזמר ״שיר ליל שבת״ עבדתי עם אמנים רבים בינהם: דודו זכאי, דורית ראובני, שם טוב לוי, חנן יובל, שלמה גרוניך, מיטל טרבלסי, שלומית אהרון, ששי קשת, אופירה גלוסקא, חני נחמיאס, נתנאלה, איתמר ארגוב, סי היימן, רונית אופיר....
